- מדור זה עודכן לאחרונה

פרסומי החברות

מידע מטעם חברות התומכות באילמ"ר

---

DiaSorin / Biotrin Automated testing of PARVO Virus -  NEW

חברת דיאסורין הינה חברה וותיקה בתחום הדיאגנוסטיקה (מאז 1956, כחלק מקונצרן סורין) ופיתחה קיטים רבים בשיטות: RIA, ELISA, ו- CLIA. המכשיר האוטומטי של החברה ה- LIAISON, הושק בעולם ובארץ בשנת 2002 .
במהלך 2010 תשיק החברה מכשיר חדיש יותר ה- LIAISON XL .

כידוע, חברת דיאסורין מיוצגת בארץ ישירות מאז 2006.

חברת דיאסורין רכשה לפני כשנה את חברת ביוטרין האירלנדית, שפיתחה ורשמה פטנט לבדיקת וירוס הפרבו. נכון להיום הבדיקות מתבצעות בשיטת ELISA (באופן ידני או אוטומטי).
בתחילת 2010 תשיק דיאסורין את הערכה לבדיקת פרבו וירוס במכשיר הליאזון.
הדבר יקל מאד על ביצוע הבדיקה באופן אוטומטי לחלוטין.
לרגל ההשקה הקרבה, אנו מביאים סקירה קצרה אודות הווירוס והסיכון שבהדבקה.

אחד מכל 400 הריונות – בסיכון ?

וירוס הפרבו
וירוס הפרבו התגלה לראשונה בשנת 1975 ע"י YVONNE COSSART ET AL. בשנת 1983 זוהה הווירוס כגורם ל"מחלה החמישית": ERYTHEMA INFECTIOSUM, ו SLAPPED CHEEK, ושנה לאחר מכן קושר הווירוס לראשונה ל - NON IMMUNE HYDROPS FETALIS ולמות עוברים.
התפרצות הוירוס מתרחשת במחזוריות של  בערך כול 3-4 שנים. ולפיכך ,ליותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת יש נוגדנים. בזמן ההתפרצות עולה השכיחות בקרב תורמי-דם מ- 1/3000 ל- 1/167.

וירוס הפרבו הינו וירוס DNA חד- גדילי נטול מעטפת השייך למשפחת ה- PARVOVIRIDAE. הגנום שלו מקדד לשלושה חלבונים: שני חלבוני מעטפת (VP1,VP2) וחלבון שאינו מבני, הלוקח חלק ברפלקציה של הווירוס (NS1). הווירוס עמיד יחסית לחום ולטיפול בדטרגנטים עקב הגנום הקטן שלו והעדר המעטפת.

הדבקה
דרכי העברה של הוירוס הינם: דרכי הנשימה, יד-פה, מוצרי דם, אם-עובר ו-NOSOCOMIAL (הדבקה שמקורה בבית-חולים). זמן האינקובציה של הוירוס הינו 4-20 יום, וההעברה הווירלית המשמעותית מתרחשת בשבוע השני (כלומר, לפני הופעת הסימפטומים).
רוב האנשים נדבקים בילדות (גילאי 4-11 שנה), ומפתחים סימפטומים של חום ויראלי לא-ספציפי. הדבקה קודמת מקנה הגנה ול- 30-60% מהמבוגרים יש נוגדנים. הדבקה חוזרת אפשרית אך חריגה.

סרולוגיה
נוגדני IgM מופיעים מהשבוע השני להדבקה, וקיימים ב- 90% מהחולים. נוגדנים אלו יכולים להגיע לרמת שיא 30 יום לאחר ההדבקה, ולהשאר כ- 4 חודשים. נוגדני IgG מופיעים בשבוע השלישי לאחר ההדבקה.

פעילות הוירוס
תאי המטרה של ווירוס הפרבו הם התאים ההומאניים של השורה האדומה. הווירוס חודר לאריתרוציטים דרך רצפטור ERYTHROCYTE P . הרצפטור נמצא גם בתאי פלצנטה, כבד ולב עובריים.
לאחר שהווירוס חודר לאריתרוציטים, הוא עובר שם רפליקצייה וגורם לליזיס של התא. מות התאים מוביל לקריסת האיבר (לב, כבד), לירידה במספר האריתרוציטים וברמת ההמוגלובין: המובילה לאנמיה ולחסר חמצן. הווירוס עלול לגרום לארתריתיס באוכלוסיה בוגרת (יותר בנשים). כמו כן, מנת דם נגועה עלולה לגרום ל- TRANSIENT APLASTIC CRISIS- (TAC).

הוירוס והריון
לכ 30% מהנשים בגיל הפוריות אין נוגדנים. אחת מתוך 400 נשים ידבקו בוירוס הפרבו במהלך ההריון, וכ- 9% מהמקרים עלולים לגרום למות העובר.
הדבקת עובר בפרבו יכולה לגרום ל-

1. FETAL ANEMIA
2. NON IMMUNE HYDROPS FETALIS (NIHF)
3. איבוד העובר – עד 10% מהמקרים של הדבקה בפרבו במהלך הריון עלולים להסתיים במוות עוברי. רובם מתרחשים בטרימסטר שני.

אם שנדבקה בפרבו תהיה לרוב א-סימפטומטית. חלק מהנשים יכולות להציג פריחה וארתלגיה.
האמצעים העיקריים העומדים לרשותינו לצמצום נזקים שמקורם בוירוס הפרבו הינם-

1. סריקה לפני ובמהלך הריון ,במקרים של העדר נוגדנים – זהירות ומעקב.
2. טיפול בנשים מודבקות במהלך ההריון ומעקב אולטרה-סאונד תכוף.
3. מודעות, חינוך ובדיקת אוכלוסיות בסיכון

אוכלוסיות שיש לשקול לבדוק נוכחות נוגדנים: נשים הרות (כחלק מבדיקות הסריקה המוקדמת), תורמי /תרומות דם ואיברים, מועמדים להשתלה ואנשים עם מערכת אימונית חלשה ( HIV, LEUKEMIA).

בדיקה לנוכחות נוגדנים:
הבדיקה מתבצעת באופן אוטומטי ומהיר ממבחנת דם ראשונית.

לפרטים ניתן לפנות לחברת דיאסורין, טל. 03-9022800.