אילמ"ר - האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית

אילמ"ר - האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית

קפה מדע


סיכום והמלצות מפגש "קפה מדע" בנושא: אנליזה של אבנים מדרכי השתן ב 25.5.2011


ד"ר דוד ליפשיץ         - מנהל היחידה לאורולוגיה זעיר פולשנית, מרכז רפואי רבין, שירותי בריאות כללית. למצגת אנליזת אבנים מדרכי השתן 
פרופ' יעקב פרישברג  - מנהל היחידה לנפרולוגיה של הילד, מרכז רפואי שערי צדק. למצגת אבני כליה בילדים
ד"ר רות תור              - מנהלת מעבדה ביוכימית מרכז רפואי רבין, בית החולים בילינסון, שירותי בריאות כללית.

רקע

מחלת אבני כליה Nephrolithiasis הינה מחלה כרונית הנמצאת בשכיחות של כ – 2% עד 5% מהמבוגרים, בילדים היא כחמישית מהשכיחות אצל מבוגרים, והיא בעלת שיעור הישנות של כ – 50% בחמש שנים. שכיחות המחלה בגברים גבוה פי 3 מאשר אצל נשים ומגיעה לכ – 1 מכל 10 גברים. המחלה מתאפיינת בהתקפי כאבים חזקים, דימום בשתן ולעיתים פגיעה בכליות וחסימת דרכי השתן. בשל תנאי מזג האקלים במזרח התיכון הוא נחשב כאיזור בעל שכיחות גבוהה של אבני כיליה. במאה העשרים נצפתה עליה בשכיחות המחלה, שיתכן וקשורה לתזונה עשירת פחמימות וחלבונים מן החי.
המנגנון העיקרי ליצירת אבני כליה הוא היווצרות תמיסה רוויה של שתן, דבר הגורם לשקיעתם ויצירת גבישים. המרכיבים העיקריים של אבני הכליה : Calcium Oxalate, Calcium Phosphate, Uric Acid, Cystine ותערובות שלהם עם Magnesium או Ammonium.
נוהגים לחלק את אבני הכיליה לארבע קבוצות בהתאם לגורמים ליצירתם:

  • גורם מטבולי: אבני סידן.
  • גורם זיהומי: אבני מגנזיום אמוניום סולפט (Struvite).
  • גורם גנטי: אבני ציסטין .
  • גורם תרופתי.

אנליזת אבני הכליה משלימה אך אינה מחליפה את בדיקות השתן והסרום של מחלת הכיליה. הרכב האבן הינו מרכיב חשוב באפיון גורמי המחלה, מייצג את ההיסטוריה הביוכימית של החולה, ובעזרתו ניתן להתאים את הטיפול המיטבי לחולה. הדיוק בבדיקת אבני הכיליה מהווה מדד חשוב ומרכזי להחלטה הטיפולית. הבעייתיות בתחום זה היא העובדה שאין סטנדרט מקובל לאנליזה של אבני כליה.

מטרה

  • הבנת חשיבות הדיוק באנליזת אבני הכיליה – השיטה הקיימת מול השיטות המומלצות.
  • בירור מטבולי בילדים.
  • היבטים אבחנתיים וקליניים.

מסקנות והמלצות
במשך שנים רבות הרכב אבני הכיליה נקבע ע"י הסתכלות מקרוסקופית, מיקרוסקופית ומאוחר יותר באמצעות אנליזה כימית רטובה. כיום, על פי ההנחיות המקצועיות, מקובלות השיטות: X – Ray Diffraction  ו – FT – IR Spectroscopy. הוכח במחקר רחב משתתפים שבוצע באירופה, כי לשיטת האנליזה הרטובה שיעור טעויות גבוהה (לעיתים עד 94%), בעוד ששתי השיטות האחרונות נמצאו כמהימנות ביותר. דוגמאות לכך הציג גם ד"ר ליפשיץ , שהראה כי דגימות אבנים שבוצעו בארץ במעבדות שונות בשיטה הכימית הרטובה, לעומת אלו שבוצעו במעבדה בחו"ל בשיטת FT – IR  נתנו לעיתים תוצאות שונות לגמרי, שעלולות היו להוביל לאבחנה וטיפול שגויים.

עיקרי המאפיינים של השיטות:
X – Ray Diffraction: זיהוי אבסולוטי של הגביש או תערובת של חומרים אמורפיים. השיטה מתאימה בעיקר לתרכובות קריסטליות, איטית מאד והמיכשור יקר יחסית.

FT – IR: שיטה ספציפית, מהירה, מתאימה לגדלים שונים של אבנים ומתאימה גם למבנים שאינם קריסטליים (חומרים שומניים, תרופות וכד').
בדיון שהתקיים, התברר כי בכל המעבדות הביוכימיות בישראל מתבצעת אנליזת אבני כיליה בשיטה הכימית הרטובה. לאור העובדה ששיטה זו אינה קבילה, ואינה עומדת בסטנדרטים האנליטיים המקובלים, הוחלט במפגש להמליץ בפני מחלקת המעבדות במשרד הבריאות להפיץ הנחייה מטעמם על הצורך בהכנסת אחת משתי הטכנולוגיות המובילות כיום באנליזת אבני כליה: X – Ray Diffraction או  FT- IR Spectroscopy.

References.

  1. Charles Y. C. et al. ,Predictive Value of Kidney Stone Composition in The Detection of Metabolic Abnormalities, The American Journal of Medicine,2003, 115:26-32.
  2. Amy E. Krambeck, et al., Inaccurate Reporting of Mineral Composition by Commercial Stone Analysis Laboratories: Implication for Infection and Metabolic Stones, 2010, 184 :1543-1549.
  3. Eliane M. Worcester, et al., Nephrolithiasis, Primary Care Clinics in Office Practice, 2008, 35: 369-391.
  4. Vladimir Uvarov, et al., X – Ray Diffraction and SEM Study of Kidney Stones in Israel: Quantitative Analysis, Crystallite Size Determination, and Statistical Characterization, Environ. Geochem. Health, February 2011

 

דף הבית | מי אנחנו | רישום לאילמ"ר ולאתר | תקנון | חברי הועד | מערכת האתר | צור קשר | מקצוע המעבדנות הרפואית | מישיבות ועד אילמ"ר | המועצה למעבדות במשה"ב |
חיפוש פרטי חבר | עדכון פרטים | ועדות מקצועיות | מפגשים וועדות המטולוגיה וקרישה | פורום אנדוקריני | פורום האיכות | כנסים שנתיים | ימי עיון | קפה מדע | כנסים של אגודות אחרות | פעילות בינלאומית | אבטחת איכות סקירת ספרות | מכשור ושיטות | דיווחי המעבדות | פרסים | לזכר חברנו | קישורים | דרושים | מידע מקצועי מחברות תומכות    
מומלץ לצפייה ברזולוציה של 768X1024