אילמ"ר - האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית

אילמ"ר - האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית

תקצירי הכינוס השנתי ה-47 | 2013

ישיבה רביעית: מחלות מעי דלקתיות IBD

בדיקות דם וצואה המסייעות לאבחון מחלות מעי דלקתיות וטיפול בהן

ד"ר דן טרנר,
מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים

 

בשנים האחרונות פותחו מספר בדיקות בלתי פולשניות המסייעות לרופא לאבחן את רמת הדלקת במעי הן באבחנה ראשונית והן בחולים מוכרים.

קלפרוטקטין: חלבון עיקרי בנויטרופילים ורמתו בצואה מצביעה על קיומה של דלקת במעי ועל רמתה. הבדיקה משמשת לבירור ראשוני כאשר החשש לקיום מחלת מעי דלקתי לא גבוה מספיק בכדי להצדיק קולונוסקופיה חודרנית. הבדיקה מסייעת למעקב לא פולשני אחר פעילות מחלה ידועה  ובדיקות חוזרות עשויות לתת מידע על מידת התגובה לטיפולים השונים ולספק התראה מוקדמת על התקף מתקרב. קלפרוטקטין מאפשר להבדיל בין מחלות מעי דלקתיות ולבין תסמונת המעי הרגיז בדיוק של ~90% בזמן האבחנה. חשוב לזכור שכל דלקת במעי תגרור עליה בערכי קלפרוטקטין כך שערך גבוה לא מאבחן מחלות מעי דלקתיות אלא רק מעלה את הסיכון לכך ומצדיק ביצוע קולונוסקופיה. הדיוק של הבדיקה להערכת רמת דלקת במטופל עם מחלה ידועה נמוך הרבה יותר.

ANCA ו- ASCA: בדיקות דם נפוצות לאבחון מחלות מעי דלקתיות. ה- ANCA(נוגדנים למרכיב תאי) עולה בעיקר במחלת קוליטיס כיבית ו- ASCA (נוגדנים למרכיב חיידקי) במחלת קרוהן. שככל הידוע היום לנוגדנים אלה אין חשיבות בהתהוות הדלקת והם מהווים רק סמנים לקיום המחלה. שלוש סיבות לביצוע הבדיקות בזמן האבחנה: 1. בדומה לקלפרוטקטין, לאתר מטופלים עם תלונות של תסמונת המעי הרגיז שצריכים לעבור בירור נוסף (קולונוסקופיה). 2. להבדיל בין קוליטיס כיבית לקרוהן במקרה של דלקת לא טיפוסית במעי הגס, שיכולה להתאים הן לקוליטיס כיבית והן למחלת קרוהן (מצב של IBD-unclassified ). 3. לנבא מצב מחלה. במחקרים שונים נמצא כי תוצאות חיוביות בדם עלולות להעיד על מהלך מחלה סוער יותר עם סיכון מוגבר לניתוחים ואשפוזים. עם זאת נדגיש כי מעבר להיבט המחקרי-אקדמאי, לא מקובל לשלוח סרולוגיות למטרה זו בלבד היות שאין אנו יודעים לכמת את הסיכון ולתרגמו הלכה למעשה לטיפול.  שיעור ה ASCA חיובי (ו- ANCAשלילי) בנוכחות מחלת קרוהן הוא כ- 65% בעוד שיעור בדיקה חיובית באוכלוסיה הכללית הוא כ 5%. ANCA חיובי במחלת קוליטיס כיבית (בנוכחות ASCA שלילי) הוא כ- 60-70% בעוד שיעורו באוכלוסיה הכללית הוא 10-15%.  

TPMP, 6TG ו- 6MMP: אימורן ופורינטול הן תרופות המווסתות את פעילות המערכת החיסונית, ובכך מביאות להפחתת התגובה החיסונית העודפת במעי. אנזים ה TPMT אחראי לפירוק התרופות בגוף לשני חומרים עיקריים: 6TG - החומר הפעיל שבעודף עלול לגרום לירידה בספירת הדם, ו- 6 MMP שאינו פעיל אך עלול לגרום לעליה בתפקודי כבד. לאחר תחילת נטילת התרופות יש צורך בבדיקות דם תכופות בכדי להבטיח את בטיחות הטיפול. חשוב להדגיש שברוב המקרים יעילות התרופה בשליטה על המחלה עולה על תופעות הלוואי האפשריות. בדיקת פעילות האנזים TPMT אפשרית רק לפני תחילת טיפול ויכולה לנבא חלק מן הסיכון לתופעות לואי. לבדיקה הביוכימית יתרונות על הבדיקה הגנטית כי ביהודים, רק שליש מאלו עם פעילות נמוכה יהיו חיוביים לסמנים הגנטיים. יתרה מכך, בדיקת הפעילות (בניגוד לגנטיקה) מאפשרת לזהות מטופלים עם פעילות אנזים גבוהה מדי וכך לנבא חלק מהמקרים בהם התרופה עלולה לא להיות יעילה ואף לגרום לעליה בתפקודי הכבד. בארה"ב חובה לבדוק פעילות TPMT לפני תחילת טיפול באימורן או בפורינטול. בארצות אירופה שכיחות ביצוע הבדיקה חלקית, בארץ הבדיקה לא בסל. כותב שורות אלה משתדל לבצע את הבדיקה ברוב המטופלים ולעיתים לא רחוקות התוצאות עוזרות בקביעת מינון, ובהחלטה על הטיפול האופטימלי. עם זאת, תשובה תקינה אינה מבטלת לחלוטין את הסיכון לתופעות לואי וחובה להיות במעקב רפואי ומעבדתי צמוד. לאחר תחילת הטיפול ניתן לבדוק את הרמה בדם של שני תוצרי הפירוק של התרופות (6TG ו- 6MMP), כדי לעזור במצבים בהם עולה חשד לתופעות לוואי (כגון עליה בתפקודי כבד על רקע לא ברור, ירידה בספירת הדם ותופעות קליניות שונות כגון נשירת שיער) או במצבים בהם ההשפעה הקלינית של התרופה חלקית ומעוניינים לבחון באופן ישיר את רמת החומר הפעיל בגוף. אין צורך בבדיקת רמות התרופה באופן שגרתי לכולם.

בדיקות עזר למתן תרופות ביולוגיות מסוג נוגדי TNF (רמיקייד והומירה): התכשירים הביולוגיים רמיקייד והומירה הם נוגדנים המיועדים לנטרל את מולקולת הדלקת TNF. הם נחשבים ליעילים מאוד בהשראת רגיעה ובשמירתה הן בקרוהן והן בקוליטיס כיבית ואף עשויים להשרות ריפוי הדלקת במעי ועידוד גדילה בילדים. עם זאת, ישנם מצבים בהם אין שיפור קליני מספק או שהיה שיפור ואבד עם הזמן, לרוב עקב הרס התרופה על ידי נוגדנים שהגוף מפתח. ניתן למדוד את רמת התרופה וקיום נוגדנים עצמיים כנגד התרופה בזמן אמת, לפני מתן התרופה. הרמות עשויות לעזור בקביעת מינון התרופה ובהחלטה האם יש מקום לעבור לטיפול חילופי. אין צורך לשלוח רמות תרופה לכל מטופל באופן שגרתי.


חזרה לתקצירי הכנס
דף הבית | מי אנחנו | רישום לאילמ"ר ולאתר | תקנון | חברי הועד | מערכת האתר | צור קשר | מקצוע המעבדנות הרפואית | מישיבות ועד אילמ"ר | המועצה למעבדות במשה"ב |
חיפוש פרטי חבר | עדכון פרטים | ועדות מקצועיות | מפגשים וועדות המטולוגיה וקרישה | פורום אנדוקריני | פורום האיכות | כנסים שנתיים | ימי עיון | קפה מדע | כנסים של אגודות אחרות | פעילות בינלאומית | אבטחת איכות סקירת ספרות | מכשור ושיטות | דיווחי המעבדות | פרסים | לזכר חברנו | קישורים | דרושים | מידע מקצועי מחברות תומכות    
מומלץ לצפייה ברזולוציה של 768X1024