זיהוי חסמים להמשך בירור של ממצא חיובי – מקרה דם סמוי בצואה | קופ"ח מאוחדת

רקע:

סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בישראל.  הבדיקה המומלצת לאיתור מוקדם היא בדיקת דם סמוי בצואה. עם קבלת ממצא חיובי בבדיקה חיוני לבצע המשך בירור באמצעות קולונוסקופיה. למרות זאת, רק 70% מהמטופלים עם ממצא חיובי בישראל מבצעים המשך בירור, ובמאוחדת המספר נמוך אף יותר – 50%. לכן הוחלט לבצע תהליך מעמיק לבירור חסמים לביצוע המשך בירור.

מטרה:
זיהוי החסמים ברמת המטופל, המטפלים והארגון לביצוע קולונוסקופיה אחרי איתור דם סמוי בצואה

שיטה:

• קבוצות מיקוד לרופאים ראשוניים
• קבוצות מיקוד וראיונות עומק למומחים לגסטרואנטרולוגיה
• ניתוח נתוני מטופלים במאוחדת בשנים 2010-2014 שביצעו ולא ביצעו המשך בירור
• סקר טלפוני  בקרב מטופלים עם ממצא חיובי בשנת 2015 שביצעו ולא ביצעו המשך בירור
• ניתוח נגישות מכוני גסטרו באמצעות תוכנת GIS

ממצאים:

• רופא המשפחה לא מודע לבעיה: רוב הרופאים סברו שכל מטופליהם מבצעים המשך בירור.
• גסטרואנטרולוגים לא מתייחסים ברצינות לבדיקת דם סמוי: בקרב גסטרואנטרולוגים קיימת סברה שהבדיקה מיותרת ויש לבצע קולונוסקופיה כסקר.
• חסמים חברתיים- SES  ומגזר: שיעור המשך בירור תוך שנה היה נמוך יותר בקרב אנשים עם SES נמוך (p<.01) ובמגזר הערבי (p<.01). בניתוח רב-משתני, רק מחצית האוכלוסיה הערבית מבצעת המשך בירור לעומת האוכלוסיה הכללית (OR=0.515;p<.01).
• היעדר ביטוח בריאות פרטי: המשך הבירור היה שכיח יותר בקרב מטופלים עם ביטוח פרטי (42% לעומת 29%, p<.01)
• המרחק לא משמעותי: מניתוח GIS לא נמצא קשר בין המרחק מבית המטופל למכון הגסטרו לבין ביצוע המשך בירור. מבוטחים העדיפו המשך טיפול במיקום מרוחק ממקום מגוריהם, ורוב המבוטחים שלא ביצעו המשך בירור גרים במרחק של פחות מ- 2 ק"מ ממכון.

מסקנות והמלצות: 
קיימים חסמים לביצוע המשך בירור – כגון חוסר מודעות בקרב רופאי משפחה לכך שחלק גדול של מטופלים ממצב סוציו אקונומי נמוך   לא  מגיעים להמשך בירור ויש  צורך להתערבות הקופה  על מנת להקטין כשל זה.

• המחקר מהווה חלק ממחקר רחב יותר המתבצע במימון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות