מבוא: סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו בישראל. הבדיקה המומלצת לאיתור מוקדם היא בדיקת דם סמוי בצואה. עם קבלת ממצא חיובי בבדיקה חיוני לבצע המשך בירור באמצעות קולונוסקופיה. למרות זאת, רק 70% מהמטופלים עם ממצא חיובי בישראל מבצעים המשך בירור. החסמים להמשך בירור קשורים למטופל, למטפלים ולארגון.
מטרה: 1. בחינת אפקטיביות מודל התערבות של שליחת מסרון למטופל לאחר קבלת ממצא חיובי לדם סמוי בצואה וביצוע המשך בירור
2. בחינת הקורלציה בין מידת אקטיביות המטופל להיענות לטיפול ובין ביצוע המשך בירור קולונוסקופי תוך 120 יום. ביצוע שאלון Patient Activation Measurement (PAM) יעזור לנבא לאיזו התנהגות ניהול עצמי ההתערבות תהיה אפקטיבית יותר עבור המטופל להמשך הטיפול
3. בחינת השפעת עמדת הרופא המפנה לגבי בדיקת דם סמוי בצואה כבדיקת סקר על ביצוע המשך בירור קולונוסקופי של המטופל
שיטה: 1. מחקר רנדומלי פרוספקטיבי במשך שנה, בקרב 450 מטופלי מאוחדת עם ממצא חיובי לדם סמוי בגילאי 50-75. קבוצת הבקורת טופלה כרגיל ואילו למטופלי קבוצת ההתערבות נשלחו שלושה מסרונים במשך חודש לפנות לרופא המטפל בעקבות הממצא החיובי.
2. לאחר 120 יום בוצע סקר טלפוני למשתתפי המחקר לבחינת מידת אקטיביות המטופלים להיענות לטיפול.
3. לאחר השלמת שאלון המטופל, בוצע שאלון לרופא המטפל של אותו מטפל בין עמדתו לגבי בדיקת דם סמוי כבדיקת סקר לאיתור סרטן המעי הגס
תוצאות: 1. באופן מובהק אחוז מבצעי המשך בירור קולונוסקופי 120 יום לאחר ממצא חיובי לדם סמוי השתייכו לקבוצת ההתערבות (70% vs. 47%, p<.0001)
2. לא נמצאה קורלציה בין היענות לביצוע המשך בירור ולבין מידת אקטיביות המטופל להיענות לטיפול
3.שיעור ההיענות לביצוע קולונוסקופיה תוך 120 יום מממצא חיובי של דם סמוי בצואה היה גבוה יותר בקרב מטופלים השייכים לרופא בעל עמדה חיובית לבדיקת דם סמוי בצואה כבדיקת סקר מאשר בקרב רופאים עם עמדה שלילית לבדיקה (66% vs. 45.7%, p=0.018)
מסקנות והמלצות: תוכנית התערבות של שליחת מסרון הינה אפקטיבית זמינה, פשוטה ליישום וחסכונית. ניתן לאמץ את תוכנית ההתערבות לבדיקות סקר נוספות.